לא במקרה הכותרת מזכירה לכם את כפירתו של שפינוזה, אך להפתעתי ולהבדיל אלף אלפי הבדלות מצאתי דבר מענין בפירושי הראשונים על הביטוי המפורסם 'אצבע אלוקים היא' במכת כינים.
"אצבע אלוקים היא" כך אמרו החרטומים לפרעה אחרי שלא הצליחו לחקות את מכת הכינים.
כולם מכירים את הפירוש (של רש"י ורמב"ן) שאמירה זו של החרטומים מביעה יאוש מנסיונם לחקות את מעשי משה ואהרן והצהרה שנס יצירת הכינים מהעפר אינו מעשה כישוף אלא מעשה אלוקים – אלוקי ישראל.
לעומת זאת רשב"ם מסביר שבעקבות נסיונם הכושל לחקות את מעשה ה'כשפים' של משה ואהרן הסיקו החרטומים שלא מדובר במעשה כשפים אלא במכת טבע בלבד... והוכחה נוספת לכך (ראב"ע) היא שמשה ואהרן כלל לא הזהירו את פרעה לקראת מכת כינים... אם כן מכה זו אינה מאת ה' ואפילו אינה כישוף אלא אצבע אלוקים היא = מכת טבע.
ראב"ע מסביר שהביטוי אלוהים בפי פרעה וחרטומיו מציין אל או מזל כלשהו שהרי פרעה מאמין היה באלים שונים ורק לגבי אלוקי ישראל אמר לא ידעתי את ה'. וכאן אומרים החרטומים שאין מכת כינים באה על ידי ה' אלא על ידי מזל מצרים או אלוהים אחרים.
נחשו את איזה מהפירושים זכינו להכניס לעלילת הסיפור של 'למען תספר'?