לגרסת הדפסה לחצו על הקישור:
ויבוא עמלק
לאחר החטא ברפידים תקף את בני ישראל אויב מפתיע במיוחד ושמו עמלק.
לעם הזה לא היתה סיבה להכריז מלחמה על בני ישראל. בני ישראל היו בדרך ולא החזיקו בשום שטח חשוב שעמלק יכול היה לספח אל ארצו, הם לא איימו על העם העמלקי ולא רצו לכבוש את ארצו.
עמים אחרים כמו יושבי ארץ כנען אדום ומואב נבהלו כששמעו על הניסים הגדולים שעושה ה' לבני ישראל אך העמלקים התקיפו למרות כל זאת.
מי יעצור את עמלק מלתקוף? מי יגן על בני ישראל?
משה ראה את המתקפה והחליט לפעול. משה רצה לשלוח חיילים שישיבו מלחמה ובנוסף לכך תהיה גם תפילה מיוחדת לנצחון בקרב.
"אין לנו עדיין צבא" אמר משה ליהושע "עליך לארגן את הכח שילחם ולהוביל אותם בקרב, בחר לנו לוחמים טובים. מחר, כשתהיו מוכנים, צאו להלחם בעמלק"
כך משה מינה את יהושע לפקד על הקרב והסביר את תכניתו לגבי התפילה. "מחר בזמן המלחמה, אני אעלה אל ראש הגבעה אניף בידי את מטה האלוקים ואתפלל עליכם בזמן המלחמה"
מראש הגבעה הגבוהה יראה משה את הלוחמים, ישא את כפיו אל השמים ויתפלל לה' שיסייע לבני ישראל. הלוחמים גם הם יראו אותו מלמטה יאמינו בכח התפילה ויוסיפו אומץ וגבורה.
הקרב והמלחמה
למחרת, כפי התכנון, עלה משה אל ראש הגבעה ובידו מטה האלוקים.
יחד עם משה עלו אל הגבעה אהרן הכהן וחור.
כאשר הרים משה את ידיו והניף את המטה ראו זאת הלוחמים נזכרו במטרת הקרב "אנו נלחמים לקדש שם שמים" ונלחמו בכל הכח.
כאשר ידיו של משה לא היו מונפות באויר לא ראו הלוחמים את מטה האלוקים מונף, אמונתם נחלשה ובעקבות כך הצלחתם בקרב.
קשה היה למשה לעמוד זמן רב כל כך ולהרים את ידיו. כאשר את מה שקורה בשדה הקרב כשידיו אינן מונפות אל על ביקש את עזרתם של אהרן וחור. אהרן וחור הביאו אבן עליה יכול היה משה לשבת והחזיקו את ידיו. אהרן החזיק יד אחת של משה וחור החזיק את ידו השניה. כך עזרו למשה להרים את ידיו כל זמן המלחמה.
בסיומו של הקרב היה הנצחון בידי בני ישראל. יהושע ולוחמיו נלחמו כמו אריות והחלישו את עמלק.
הקרב באותו היום הסתיים אך לא היה זה סופה של המלחמה.
"המלחמה בעמלק לא הסתיימה," אמר ה' אל משה "עליך, משה, לכתוב את הדברים שאומר לך בספר, ולאמר אותם ליהושע על מנת שכל הדורות הבאים אחריכם ידעו ולא ישכחו. מבחינתי המלחמה בעמלק לא הסתיימה. אני לא אפסיק את המלחמה ברשעים הללו עד שהם יעלמו מן העולם."
מטה האלוקים היה הדגל באותו הקרב נגד עמלק. משה בנה מזבח וקרא שמו "ה' ניסי" להזכיר לבני ישראל ששם ה' יהיה הדגל של המלחמה גם כאשר ימשיכו את המלחמה בעמלק הרשע בעתיד.
ה' נשבע ששמו אינו שלם עד הרשעים העמלקים ייעלמו מהעולם והטוב ינצח לתמיד.