אלקנה עולה לבית השם

להדפסת הסיפור לחצו כאן

אֶלְקָנָה וּמִשְׁפַּחְתּוֹ הָיוּ גָּרִים בְּהַר אֶפְרַיִם. לְאֶלְקָנָה היו שְׁתֵּי נָשִׁים – פְּנִנָּה וְחַנָּה. לִפְנִנָּה הָיוּ יְלָדִים, אַךְ לְחַנָּה לֹא הָיוּ יְלָדִים.

חַנָּה רָצְתָה מְאֹד שֶׁיִּוָּלֵד לָהּ בֵּן צַדִּיק, אַךְ לְצַעֲרָה הָרַב, ה' לֹא נָתַן לָהּ יְלָדִים.

פְּנִנָּה הוֹסִיפָה עַל צַעֲרָהּ שֶׁל חַנָּה וְהָיְתָה לוֹעֶגֶת לָהּ: "כְּבָר קָנִית לַיְּלָדִים בְּגָדִים? אֵיפֹה מַשִּׂיגִים בְּגָדִים לִילָדִים?"

בְּאוֹתָם הַיָּמִים עֲדַיִן לֹא בָּנוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם. בֵּית ה' וְהַמִּזְבֵּחַ הָיוּ בְּשִׁילֹה.

מִי שֶׁעָלָה לְבֵית ה' יָכוֹל הָיָה לִזְכּוֹת לְמִפְגָּשׁ מְרוֹמֵם עִם עֵלִי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְהַנָּבִיא הַצַּדִּיק, וּלְהִתְבָּרֵךְ מִפִּיו. מִי שֶׁהָיָה בְּצָרָה יָכוֹל הָיָה לְהִתְפַּלֵּל שָׁם לַה'.

וְשָׁם - בַּבַּיִת שֶׁל ה' – הַתְּפִלּוֹת נִשְׁמָעוֹת וּפוֹעֲלוֹת בְּאֹפֶן מְיֻחָד.

לַמְרוֹת זֹאת, רַבִּים בְּעַם יִשְׂרָאֵל וִתְּרוּ עַל הַמִּפְגָּשׁ הַמְּיֻחָד, וְלֹא עָלוּ לְבֵית ה'.

אֶלְקָנָה הָיָה עוֹלֶה לְבֵית ה' שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּשָׁנָה: בְּפֶסַח, בְּשָׁבוּעוֹת וּבְסֻכּוֹת. שָׁם זָכָה לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּשָׁנָה. בְּכָךְ קִיֵּם אֶלְקָנָה אֶת מִצְוַת הָעֲלִיָּה לָרֶגֶל. 

אֲבָל אֶלְקָנָה לֹא הִסְתַּפֵּק בָּמֶה שֶׁחַיָּבִים מֵהַתּוֹרָה. הוּא הִתְנַדֵּב וְעָלָה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה פַּעַם אַחַת נוֹסֶפֶת.

בְּכָל פַּעַם שֶׁעָלָה לָקַח אֶלְקָנָה אִתּוֹ אֶת חַנָּה וּפְנִנָּה, אֶת הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת, אֶת הַדּוֹדִים וְהַדּוֹדוֹת וְעוֹד הַרְבֵּה הַרְבֵּה חֲבֵרִים לַמַּסָּע אֶל בֵּית ה'.

לְאֹרֶךְ הַמַּסָּע הֵם עָבְרוּ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה – עָצְרָה כָּל הַמִּשְׁפָּחָה וְהִתְאַרְגְּנָה לִמְנוּחָה. לֹא בְּאַחַד הַבָּתִּים הֵם שָׁכְבוּ לִישֹׁן, אֶלָּא דַּוְקָא, אלא דווקא בִּרְחוֹב הָעִיר. כָּךְ הִבְחִינוּ בָּהֶם כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר.

"לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים?" שָׁאֲלוּ אוֹתָם תּוֹשָׁבֵי הָעִיר הַמֻּפְתָּעִים.

"לְבֵית ה' שֶׁבְּשִׁילֹה".

"בֶּאֶמֶת? מָה יֵשׁ לָכֶם שָׁם?"

"מִשָּׁם אָנוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה וּמִצְווֹת", עֲנוּ לָהֶם וְהוֹסִיפוּ:

"וֲאַתֶּם, לָמָּה לֹא תָּבוֹאוּ אִתָּנוּ וְנֵלֵךְ יַחַד?"

"אֲנַחְנוּ?! אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת אִתְּכֶם?" שָׁאֲלוּ הַשְּׁכֵנִים בְּהִתְרַגְּשׁוּת.

כָּךְ הִצְטָרְפוּ לְאֶלְקָנָה וּמִשְׁפַּחְתּוֹ כַּמָּה אֲנָשִׁים, וְאַחֲרֵיהֶם הִצְטָרְפוּ עוֹד אֲנָשִׁים, וְאַחֲרֵיהֶם הִצְטָרְפוּ עוֹד וָעוֹד עַד שֶׁכָּל אַנְשֵׁי הָעִיר עָלוּ לְבֵית ה'.

פַּעַם הָיָה הוֹלֵךְ אֶלְקָנָה דֶּרֶךְ עִיר אַחַת וּפַעַם דֶּרֶךְ עִיר אַחֶרֶת, וּבְכָל פַּעַם הָיוּ עוֹלִים אִתּוֹ אֲנָשִׁים מִמְּקוֹמוֹת שׁוֹנִים.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, מִכָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִכָּל עַם יִשְׂרָאֵל הִגִּיעוּ אֲנָשִׁים עִם אֶלְקָנָה אֶל בֵּית ה'.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶלְקָנָה לַבַּיִת ה' – אָז הֵחֵלָּה הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה. הוּא הִקְרִיב קָרְבָּנוֹת וְנָתַן לְכָל אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה מָנָה. לְחַנָּה נָתַן אֶלְקָנָה מָנָה מְיֻחֶדֶת עַל מְנָת לְשַׂמֵּחַ אוֹתָהּ.

בְּכָל פַּעַם קִבְּלָה חַנָּה אֶת הַמָּנָה הַמְּיֻחֶדֶת, אַךְ בָּכְתָה וְלֹא אָכְלָה.

פַּעַם אַחַת נָסָה אלקנה לְנַחֵם אֶת חָנָה אִשְׁתּוֹ. "אִשְׁתִּי הַיְּקָרָה," אָמַר לָהּ "מַדּוּעַ אַתְּ עֲצוּבָה? בֶּאֱמֶת זֶה מְצַעֵר שֶׁאֵין לָנוּ יְלָדִים מִשֶּׁלָּנוּ, אֲבָל אֲנִי פֹּה אִתָּךְ, וְזֶה טוֹב לָךְ יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה בָּנִים".

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אָכְלָהּ חַנָּה וְשָׁתְתָה, אַךְ בְּלִבָּהּ עֲדַיִן הָיְתָה עֲצוּבָה עַד מְאוֹד.

אַחַר כָּךְ קָמָה חַנָּה, נֶעֶמְדָה בְּהֵיכַל ה' וְהִתְפַּלְּלָה מֵעֹמֶק לִבָּהּ:

"ה'! אִם תִּרְאֶה כַּמָּה קָשֶׁה לִי וְתִתֵּן לִי בֵּן – אֲנִי אֶשְׁלַח אוֹתוֹ לַעֲבֹד אוֹתְךָ כָּל חַיָּיו".

בְּאוֹתָם יָמִים עֲדַיִן לֹא הָיוּ מִתְפַּלְּלִים בְּלַחַשׁ, אַךְ חָנָה הִתְפַּלְּלָה בְּכָל זֹאת בִּדְמָמָה מֻחְלֶטֶת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ עֲלֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁיָשַׁב שָׁם, הוּא הִתְפַּלֵּא: אִשָּׁה מְנִיעָה אֶת שְׂפָתֶיהָ, אַךְ קוֹל שֶׁל תְּפִלָּה אֵינָהּ מַשְׁמִיעָה.

"עַד מָתַי תִּתְנַהֲגִי כְּשִׁכּוֹר בְּבֵית ה'?" גָּעַר בָּהּ עֵלִי.

"חָלִילָה אֲדוֹנִי, לֹא הִשְׁתַּכַּרְתִּי. הִתְפַּלַּלְתִּי מֵעֹמֶק לִבִּי לַה' כִּי אֲנִי רוֹצָה כָּל כָּךְ בֵּן". 

שָׁמַע עֵלִי אֶת דְּבָרֶיהָ וּבֵרֵךְ אוֹתָהּ: "רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאַתְּ צַדִּיקָה. לְכִי לְשָׁלוֹם, וֵאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל יִשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתֵךְ וְיִתֵּן לָךְ אֶת הַבֵּן שֶׁאַתְּ כָּל כָּךְ מְצַפָּה לוֹ".

שָׂמְחָה חַנָּה על הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה, וְהוֹדְתָָה לְעֵלִי עַל שֶרָאַה בְּצָרָתָהּ וּבֵירֵך אוֹתָהּ.

בַּבֹּקֶר הִשְׁתַּחֲווּ לַה', וְחַנָּה חָזְרָה עִם הַמִּשְׁפָּחָה הַבַּיְתָה, לְהַר אֶפְרַיִם.
זָכַר ה' אֶת חַנָּה וְאֶלְקָנָה וְאֶת מַעֲשֵׂיהֶם לְמַעַן עַם יִשְׂרָאֵל. אָמַר ה' לְאֶלְקָנָה: " אַתָּה גָּרַמְתָּ לָעַם יִשְׂרָאֵל לִזְכּוֹת בְּמִצְווֹת וְקֵרַבְתָּ אוֹתָם אֶל ה' – לָכֵן אוֹצִיא מִמְּךָ בֵּן שֶׁיְּזַכֶּה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּמִּצְווֹת וִיקָרֵב אוֹתָם אֶל ה'".

וְהִנֵּה, עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת וָחֳדָשִׁים, וְהַשִּׂמְחָה בָּאָה סוֹף סוֹף לְבֵיתָהּ שֶׁל חַנָּה. מַזָּל טוֹב! לְחַנָּה נוֹלַד בֵּן!

שְׁמוּאֵל, כָּךְ קָרְאָה חַנָּה לַתִּינוֹק הַקָּטָן. "אֲנִי שָׁאַלְתִּי וּבִקַּשְׁתִּי מֵה'," הסבירה, וְהִנֵּה - נָתַן לִי ה' אֶת הַבֵּן הַזֶּה!"

מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנּוֹלַד שְׁמוּאֵל לֹא הִצְטָרְפָה חַנָּה לַמַּסָּעוֹת אֶל בֵּית ה'. הִיא שָׁמְרָה עַל הַתִּינוֹק שֶׁנּוֹלַד, וְצִפְּתָה לַיּוֹם שֶׁיִּגְדַּל וְיִהְיֶה מְסֻגָּל לְהַגִּיעַ לְבֵית ה' לְכָל חַיָּיו.

"עֲשִׂי מָה שֶׁאַתְּ חוֹשֶׁבֶת – אֲנִי סוֹמֵךְ עָלַיִךְ," אָמַר לָהּ אֶלְקָנָה, "וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁיִּשְׁמַע ה' גַּם לִתְפִלָּתֵךְ שֶׁשְּׁמוּאֵל שֶׁלָּנוּ יִהְיֶה מְשָׁרֵת לַה' וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כָּל חַיָּיו."

כַּאֲשֶׁר גָּדַל שְׁמוּאֵל לָקְחָה חַנָּה שְׁלוֹשָׁה פָּרִים, קֶמַח וְיַיִן לְקָרְבָּן, וְהֵבִיאָה אֶת שְׁמוּאֵל אִתָּהּ אֶל בֵּית ה' בְּשִׁילֹה.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל עֵלִי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אָמְרָה חַנָּה:

"אֲדוֹנִי, אֲנִי הָאִשָּׁה שֶׁעָמַדְתִּי כָּאן וְהִתְפַּלַּלְתִּי, וַה' שָׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי וְנָתַן לִי אֶת הַבֵּן שֶׁצִּפִּיתִי לוֹ."

וְהוֹסִיפָה:

"וָאֲנִי - הֵבֵאתִי אֶת שְׁמוּאֵל שֶׁלִּי לְכָאן

שֶׁיִּלְמַד אֶצְלְךָ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל

לַעֲבֹד אֶת ה' כָּל יְמֵי חַיָּיו".

לְאַחַר מִכֶּן נוֹלְדוּ לְחַנָּה עוֹד יְלָדִים וִילָדוֹת. שְׁמוּאֵל, בֵּינְתַיִם, גָּדֵל בְּבַיִת ה', וְהָיָה לְנָבִיא וּלְמַנְהִיג גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל.